מערכת העצבים מתחלקת למספר חלקים: מחולקת למערכת העצבים ההיקפית ולמערכת העצבים המרכזית (מוח ועמוד שדרה).מערכת העצבים המרכזית Central Nervous System כוללת את המוח וחוט השדרה. המוח הגדול:המוח הגדול בנוי  משתי המיספרות- חצאי כדור הממוקמות מעל חלקי המוח האחרים ומופרדות זו מזו באמצעות חריץ אורך. מבחוץ צבען של ההמיספרות הוא אפור, אך אם נחצה את המוח בחריץ האורך נבחין כי בחלקן הפנימי צבעו לבן. החומר האפור של ההמיספרות מורכב מגופי התאים של תאי העצב והחומר הלבן מורכב מהאקסונים של תאי העצב שגם עליהם ידובר בהמשך. כל המיספרה  שולטת בצד השני של הגוף בהצלבה, כלומר ההמיספרה הימנית שולטת על הצד השמאלי ולהיפך.

המוח הגדול מחולק למספר אונות:

Parietal Lobe  , האונה הקודקודית

אחראית על העצבים התחושתיים והתנועתיים.Frontal Lobe, האונה המצחית – אחראית על עצבים תנועתיים (בהצלבה), למידה, חשיבה, רגשות ואישיות.Temporal Lobe,

האונה הרקתית

אחראית על השמיעה והדיבור.Occipital Lobe, האונה העורפית- אחראית על מרכז הראייה.

המוח הקטן-הצרבלום

ממוקם בחלקו האחורי של המוח. כמו המוח הגדול גם הוא בנוי משתי המיספרות שבחלקן החיצוני שקיעות ובליטות. המוח הקטן  מעבד מידע הקשור למיקום הגוף במרחב וליציבות הגוף. מידע זה מגיע ממערכת הראיה, מאיברי שיווי המשקל האוזן הפנימית  ומהשרירים. כמו כן, הוא אחראי על ויסות תנועת שרירים מתואמת (קואורדינציה) ועידון התנועות.

גזע המוח:

אחראי על מרכז ויסות הנשימה, פיקוח על לחץ הדם והלב, וויסות רמת הגלוקוז,וויסות חום הגוף, רפלקס הראייה (צמצום והרחבת אישונים),תחושות (ריח,רעב,תיאבון ועוד) ופיקוח על מערכת ההפרשה הפנימית.

מוח השדרה:

תפקידיו הם ייצור רפלקסים הגנתיים והולכת/החזרת גירויים ממערכת העצבים ההיקפית. מוח השדרה יוצא מהפתח הגדול Foreman Magnum. זהו הפתח הגדול ביותר בגולגולת.

מערכת העצבים ההיקפית Peripheral Nervous System 

במערכת העצבים ההיקפית נקלט מידע על ידי גירויים  מהסביבה הפנימית או החיצונית. הולכת המידע נעשית מתאי עצב תחושתיים אל מערכת העצבים המרכזית. ממערכת העצבים המרכזית עובר המידע בתאי עצב תנועתיים אל תאי המטרה. תאי עצב תחושתיים ותאי עצב תנועתיים שונים זה מזה במבנה ובתפקוד.

תאי עצב תחושתיים – מעבירים מידע על הגירוי מתאי חישה בעור, באיברי חוש, בשרירים ובאיברים הפנימיים אל מוח השדרה ומשם אל המוח. הם מאפשרים למערכת העצבים המרכזית לקבל מידע רצוף על הנעשה בסביבה.

תאי עצב תנועתיים – מעבירים מידע מתאי עצב במוח ובמוח השדרה אל תאי המטרה- שרירים ובלוטות הפרשה. העברת המידע בתאי עצב תנועתיים מאפשרת הפעלה ובקרה של תאי מטרה.

תאי העצב התנועתיים מרכיבים שתי תת מערכות העצבים ההיקפית:

1.מערכת העצבים הסומאטית (סומא =גוף) Somatic Nervous System – מערכת העצבים הסומאטית נשלטת על ידי הרצון ומאפשרת הפעלה מודעת ומכוונת של שרירי השלד.

2.מערכת העצבים האוטונומית Automatic Nervous System – מערכת עצבים זו מפעילה שרירים חלקים , שריר הלב ובלוטות הפרשה חיצוניות ופנימיות, ללא צורך בהתערבות מודעת. הפעלת איברים כתגובה לשינויים החלים בסביבה, חיונית לקיום הומיאוסטזיס (הומיאוסטזיס-שמירה על סביבה פנימית קבועה של הגוף).

מערכת העצבים ההיקפית

מערכת העצבים האוטונומית נחלקת לשתי חטיבות. שתי החטיבות פועלות, בדרך כלל, על אותם תאי מטרה ויוצרות בהם תגובות מנוגדות- אנטגוניסטיות. המערכת הסימפתטית מווסתת את השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים במצבי לחץ,בעת פעילות גופנית נמרצת או בזמן התרגשות. פעולת חטיבה זו מכונה Fight or Flight, ובעברית לחימה או בריחה. הפעלת החטיבה הסימפתטית גורמת בין היתר להגברת קצב לב, להזעה, להפרשת אדרנלין מבלוטת האדרנל, להגברת זרימת הדם לשרירי השלד וכן להאטת זרימת הדם למערכת העיכול. נקראת גם המערכת האנדרינרגית.

השפעות כלליות:

לב(דופק) –האצת קצב.ריאות-הרחבת סמפונות.מערכת העיכול-עצירת פעילות.שלפוחית השתן-עצירת

שתן. אישונים-הרחבה.בלוטת הרוק-עצירת הרוק.

המערכת הפאראסימפתטית מווסתת את פעולתם הסדירה של איברים פנימיים. היא פועלת בעיקר במצבי רגיעה ומאפשרת פעילות תקינה של מערכת הגוף. לדוגמא, לאחר ארוחה, מוגברת הפרשת מיצי העיכול בקיבה והפרשת מיצי המרה מהכבד וכן מוגברת תנועת המעיים המקדמת את המזון. חטיבה זו גורמת גם להאטת קצב לב ולהרחבת כלי דם.

מצבו של הפרט בזמן נתון הוא תוצאה של שתי החטיבות. מערכת העצבים המרכזית מתאמת את פעולתן וקובעת איזו משתיהן תופעל בכל רגע. במוח יש אזורים המקבלים מידע על שינויים בסביבה הפנימית של הגוף ומעבדים את המידע תוך בקרה של פעולת מערכת העצבים האוטונומית. נקראת גם מערכת הכולינרגית.

השפעות כלליות:

לב(דופק) – האטת קצבריאות-כיווץ סמפונות.מערכת העיכול-הגברת פעילות.שלפוחית השתן-ריקון שתן.אישונים-כיווץ.בלוטת הרוק – הפרשה מוגברת.עצבי הראש:

קיימים 12 זוגות עצבים אשר משפיעים באופן ישיר בעיקר על הפנים. העצב העשירי הינו העצב החשוב מבין כולם, כיוון שהוא אחראי על איברים מלבד הפנים והוא עצב מרכזי במערכת הפאראסימפתטית. האיברים עליהם הוא משפיע הם: הלב, הריאות, הכבד, הקיבה, כיס המרה, הטחול, הלבלב, המעי הגס והחלחולת (רקטום).

עצבי השדרה- לכל אורך עמוד השדרה קיימים זוגות של עצבים. הסכנה העיקרית בפגיעה בעמוד השדרה היא שלמעשה יקרע אחד

מעצבים אלו. קיימים 32 עצבים אשר מחולקים לארבעה מצבורים:

א. Cervical Plexus-צווארי.

ב.Thoracic Plexus -חזי.

ג. Lumbar Plexus –מותני.

ד.  Plexus Cosix –עצתי.

לאחר שהכרנו את מערכת העצבים עצמה, יש להכיר את חלקי הבסיסיים ביותר- הנוירונים. היחידה הבסיסית ביותר של העצב נקראת נוירון. הנוירון מורכז במספר חלקים עיקריים:

1.גוף הנוירון- מרכז התא, מכיל את כל מרכיבי התא. כאן מתרחשים תהליכי חילוף החומרים וקליטת המידע ע"י הגירויים.

2.דנדריט- Dendrites (Dendrite=עץ)- שלוחות ציטופלסמטיות היוצאות מגוץ תא העצב. הדנדריטים בדרך כלל מסועפים ומספרם יכול לנוע ולהגיע עד ל-400,000 בתא אחד. הדנדריט אחראי על קליטת מידע על גירויים מתאי עצב אחרים.

3.אקסון Axon (Axis=ציר)- סיב הנוירון, שלוחה ציטופלסמטית ארוכה, אשר מגיעה אל איבר המטרה , תא או דנדריט אחר.

עובי האקסון הוא כאחד מקרון, אורכו מס' מ"מ עד מטר. אקסונים אשר עוביים מעל 1 מקרון עטופים בשכבת מיאלין, שתפקידו לשמור על מהירות העברת הזרם לאורך האקסון, מניעת "קצרים" בין אקסונים שכנים ושיפור חילוף היונים בין האקסון לנוזל הבין תאי במהלך העברת הדחף.

נכתב ע"י  " רויטל קוראיל – אחראית הדרכה, מזור – הדרכות רפואה "