אוכלוסיית סיכון עיקרית להרעלות היא ילדים.
הרעלות מסוג זה יכולות להתבצע בעקבות שאיפה, בליעה, חדירה דרך ריריות האף העניים והפה וכן דרך עור סדוק. ההרעלה יכולה להתבצע מחומרים כגון: חומצות, בסיסיים, תרופות, סמים, רעלים וכו'.
הרעלה – נטילה של חומר לגוף, המפריעה לפעילות פיזיולוגית תקינה.
מנת יתר – נטילת כמות גדולה יותר של תרופות מהנדרש, העלולה להשפיע על בריאות החולה.
סימנים להרעלות בליעה:
- נסיבות המקרה.
- ערפול הכרה.
- שינוי בקצב הנשימה.
- אישוני סיכה(צרים כמו ראש של סיכת תפירה) או מורחבים (גם באור).
- סימנים שונים בהתאם לרעל וצורת החשיפה.
- אריזות של חומרים מסוכנים.
סכנות:
- דיכוי הכרה.
- הפרעות קצב.
- נזקים פנימיים כגון כוויות באיברים פנימיים.
- סכנות בהתאם לאופי הרעל וטיבו.
טיפול:
במקרה של הרעלה מבליעת רעל עכברים, בליעה של חומרי ניקוי או כדורים של תרופה:
- אם החומר עדיין בפה יש לנסות להוציא אותו החוצה.
- אין לנסות לגרום לנפגע להקיא בכוח, פעולה זו עלולה להזיק יותר מאשר להועיל
- ניתן לתת מים כדי לדלל את כמו החומר שיש בקיבה
- פנו במיידי לסיוע רפואי והביאו עמכם את החומר בכדי שהצוות הרפואי ידע מה נלקח
במקרה של מגע החומר עם העור או העיניים:
- להסיר בגדים נגועים בחומר
- לשטוף במים זורמים והרבה
- לפנות לטיפול רפואי במקרה של גרד, נפיחות ושריפה
במקרה של שאיפה של גזים רעילים:
- יש להוציא את הנפגע לאוויר נקי
- לאוורר את החדר
- אין לערבב חומרים כדי לא ליצור שחרור של גזים רעילים נוספים
- במקרה של איבוד הכרה יש להתחיל בהחייאה במקרה הצורך ולפנות לטיפול רפואי.